האישה שאיתו .

הפוסט מוקדש לכול הנשים שנוסעות בעקבות בן הזוג שלהן .

זה יכול להיות גם האיש שאיתה אבל מחקרים מראים שרובם המכריע של המעברים נעשה בעקבות האיש , ככה זה . עובדתית .

"עזבת הכול מאחור , משפחה , חברי ילדות , קריירה  מוצלחת

את נופי הילדות שלך , את הרחובות המוכרים , את השליטה בשפה המתגלגלת , את ההבנה , את הידיעה , את הרצון לדעת

את היכולת להתבטא בחופשיות , להיות מעיין נובע של ידע ,של רעיונות .

האמנת בו , ביכולת שלו , שכנעת את עצמך שהמשפחה מעל הכול , שצריך להיות מלוכדים

שזאת תקופה , זה יעבור ותחזרו .

מצאת את עצמך במדינה אחרת , בשפה אחרת , החדשות לא קשורות אלייך , את לא מכירה את הנפשות הפועלות , את החוקים.

והילדים ? קודם כול דאגת להם , שיתאקלמו , שידברו , שייקלטו.

ניסית להבין איך עובדת המערכת , איפה המרפאה , נשארת איתם כשהם חלו , ליטפת אותם ושרת להם בעברית שירי ערש

הזמנת אליכם הביתה , אירחת , בישלת , טרחת , אפית .רצית קידוש בשבת . חלות .

מתגעגעת להרגשה של בית , ניסית לתת להם הרגשה שהכול ממשיך כרגיל , ביקשת שישלחו לך חבילות  מהארץ

אבל ידעת שזה לא . כלום לא יחזור להיות כמו שהיה . הכול יהיה אחר . שונה ממה שהכרת .

עבדת קצת על אוטומט , לקחת את הילדים לבית הספר , לגן , חזרת הביתה , סגרת את הדלת הכבדה ובכית .

4 קירות . לבד.

shutterstock_158873396

זוכרת כשנולד לך התינוק הראשון ?חזרת הביתה מבית החולים, כולם הלכו והיית לבד? הסתכלת עליו בחשש , איך ממשיכים מכאן ?

איך מטפלים בו לבד? והבנת שהכוח טמון בך .שנולדת עם היכולת לדעת , שאת מסוגלת ( שמת לב שבמילה מסוגלת מסתתרת הסתגלות?)

עם הזמן גברת על הקושי , יכול להיות שאת מהזן השורד , המתאקלם , המסתגל .

בשנה הראשונה היית תיירת , כול רחוב היה חדש , כול סמטה ציורית.

ניסית להיזכר בטעמים , בריחות שהשארת מאחור , למדת להכין אוכל של סבתות , כזה שיזכיר לך את החיבוק והחום

עלית במשקל , כן , מצאת שאוכל יכול להיות מנחם .

או שהתחלת להתאמן בקביעות בחדר הכושר , ללכת ליוגה , לצייר , לפסל , לחרוז , לדווש על אופניים,  היי יש לך זמן עכשיו  – זמן לעצמך.

הכרת אמהות , ילדים הם ערוץ תקשורת מצויין לצאת מהבדידות והפיג'מה .

הכרת את כול בתי הקפה שיש לעיר להציע .

מצאת חברה טובה . מצאת שלווה לעצמך , הדברים התחילו להסתדר .

כול דבר מצא את המקום שלו בבית , היה לך זמן לעצב , להחליף , לשנות , לגוון , לאהוב .

גילית שאת יכולה לשנות עיסוק , למדת שקבעון מחשבתי לא טוב בשבילך .

בהתחלה כתבת למגירה , כשהיא התחילה להתמלא , אזרת אומץ להיחשף , לא לגמרי ופתחת בלוג .

מצאת עבודה אחרת , החלפת את הקריירה ההיא בקריירה אחרת , בשפה אחרת , דרוש לזה אומץ . יש לך .

אם לא מסתדר לך . אם לא טוב לך , תחזרי הביתה , מחכים לך ואת יודעת שעכשיו הכול קטן עלייך , את מסוגלת להתחיל מחדש.

עשית את זה כבר ."

שלכם , דורית

 

RelatedPost

אשמח לשמוע מכם

תגובות

סופר אמא / Supermum

נעים מאוד, שמי דורית, לא למדתי בישול בצורה מקצועית אבל אני אוהבת לבשל. בלי מניירות, מתכונים פשוטים ולא מורכבים , ברובם ממוחי הקודח מחומרי גלם זמינים ולא יקרים במיוחד. חשובה בעיניי , הפשטות, הכנות, הרעננות והאיכות ממש כמו בחיים

You may also like...

כתיבת תגובה