להתעורר בארץ אחרת

בוקר טוב דרזדן…

דרזדן בלילה ונהר האלבה, נהר הנובע בהרי קרקונושה בצפון מערב צ'כיה וזורם צפון מערבה דרך גרמניה עד שנשפך לים הצפוני , אחד הנהרות העיקריים במרכז אירופה

הבוקר הגיע, אחרי לילה גשום זרחה השמש

מתעוררת ראשונה לגלות שהחלון שלנו צופה אל עבר הרים וכרמים , בראש ההר ניצב מבנה מרשים , שלימים יהיה אחד המקומות האהובים עליי . מקום מפלט .

לאיש שלי יש יום חופש לפני שיתחיל את הפרוייקט שלו .

נכנסת למטבחון הקטן להכין לי קפה ראשון של בוקר , בשקט של הבוקר כשכולם ישנים זה הקפה האהוב עליי ביותר.

התאומים ישנים בלול קמפינג שסידרו לנו , הגדולים ישנים באגף אחר בדירת הסטודיו שלנו .

מתבוננת בפניהם הזעירות והשלוות , רק בני שנתיים , גורים קטנים אני תוהה , מה הם זוכרים ומה יזכרו מהמסע שלנו יחד .

לאט לאט הבית מתעורר, כולם רוצים לצאת החוצה לראות איפה אנחנו , פרט ללובי לא ראינו כלום עדיין.

אחרי ארוחת בוקר מפנקת בחדר האוכל של המלון , מול פניהם המשתאות של האורחים שפעם אחרונה שראו ארבעה ילדים במשפחה אחת היתה מזמן כנראה  , אנחנו יוצאים לסיור בעיר דרזדן בירת סקסוניה .

העיר שהוחרבה כמעט כליל בבליץ במהלך מלחמת העולם השנייה , שוחזרה כמעט בפרוטרוט על ידי הגרמנים , על סמך צילומים שנשמרו בידי התושבים .

האיש שלי נוהג , יודעת שממחר ההגה יהיה בידיים שלי .

כול ההכנה הנפשית שעשיתי לעצמי לא הכינה אותי לחשמליות שנוסעות לצד המכוניות באמצע הכביש , זה מפחיד .

ההכרה מחלחלת

את לבד . תלמדי להסתדר. את מסוגלת .

הקטנים מרוצים מהדרך , חוצים את נהר האלבה רחב המימדים , מתפעלים מהנוף , מהמבנים , כול כך שונה מהעיר שלנו , כול כך אחר .

המתבגרת שלנו מזעיפה פנים , זה יהיה חלק ממנה בחצי שנה הראשונה , היא לא רצתה לבוא לכאן ולעזוב את המוכר , הידוע , בגיל ההתבגרות הדבר האחרון שהיה חסר לה על הראש זה הורים הרפתקניים .

מלאת חששות היא יודעת שתצטרך להיכנס לכיתה ח' בבית הספר הבינלאומי של דרזדן , לא ממש מעניין אותה שזה בית ספר פרטי , יוקרתי .

ביננו , האנגלית שמלמדים בישראל לא הכינה אותה מספיק לצעד כזה .

למדנו לתת לה את הזמן שהיא זקוקה לו . לא להעיק .

הגעגועים חזקים ומשתלטים בשלב הזה , מלווים בחששות האם הצעד הזה נכון , האם נצליח ?

ברילוקיישן  יש הרבה סימני שאלה , האיש שלי למעשה ממשיך את חייו הרגילים בעוד כולנו עשינו וויתור לפעמים וויתור כואב .

אני מתגעגעת להורים שלי , רוצה להגיע כבר ולדבר איתם.

זה יהיה הקשר שלנו בזמן הקרוב . שיחות סקייפ  רוויות דמעות וגעגועים .

הכנסיה הלותרנית במרכז דרדן נבנתה במאה ה 18 והוכחדה ב 1948 , במהלך השיחזור הגרמנים השתמשו באבנים המקוריות תוך הקפדה על גווני הצבע בהתאם לתיעוד ארכיוני

הכנסיה הלותרנית במרכז דרדן נבנתה במאה ה 18 והוכחדה ב 1948 , במהלך השיחזור הגרמנים השתמשו באבנים המקוריות תוך הקפדה על גווני הצבע בהתאם לתיעוד ארכיוני

אשמח לשמוע מכם

תגובות

סופר אמא / Supermum

נעים מאוד, שמי דורית, לא למדתי בישול בצורה מקצועית אבל אני אוהבת לבשל. בלי מניירות, מתכונים פשוטים ולא מורכבים , ברובם ממוחי הקודח מחומרי גלם זמינים ולא יקרים במיוחד. חשובה בעיניי , הפשטות, הכנות, הרעננות והאיכות ממש כמו בחיים

You may also like...

5 Responses

  1. טל הגיב:

    נפלא

  2. אתי הגיב:

    וואוו דורית ,היטבת לתאר את החוויה הרגשתי שהייתי לצידך ,ואפילו את ריח הקפה ,איזה מהפך ,מחכה כבר לקרוא בשקיקה את המשך המסע .אוהבת אותך מאוד

  3. פרנק הגיב:

    דרזדן ידועה כמקום מרבץ לשונאי ישראל, אני מאוד מסוקרן לדעת אם נתקלתם בגילויי אנטישמיות , אתעזר בסבלנות …
    הפוסטים שלך כתובים היטב , משאיר את החשק לקרוא הלאה.

השאר תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

%d בלוגרים אהבו את זה: