סבא וסבתא שלנו גרים בסקייפ
אחד הדברים הקשים ברילוקיישן או הגירה למדינה אחרת הוא הריחוק מהמשפחה . את מחיר החלומות שלנו על עתיד אחר משלמים הילדים, ואת המחיר הכי גדול משלמים סבא וסבתא .
למרות שהמרחק בין אירופה לישראל לא רחוק מדיי , אילוצים שונים גרמו לזה שלא ביקרנו יחד כמשפחה בישראל כמעט שנתיים . זה המון זמן בכול מונח . במיוחד כשמדובר בילדים . .
נולדו לנו אחיינים חדשים שלא ראינו , המון דברים קרו אצל חברים שלנו , ההורים שלנו מתבגרים ואנחנו שורדים במירוץ היומי בדיוק כמו כולם בכול המדינות .
בהתחלה ניהלנו שיחות סקייפ שבועיות , בעיקר בימי שבת , אחר כך שיחת הסקייפ השבועיות הפכו לשיחות בחגים ומועדים וימי הולדת ולאט לאט המרחק עושה את שלו .
כול אחד מאיתנו חיי חיים שלמים , אנחנו עסוקים מאוד בעבודה ובבית , הילדים עסוקים עם בתי ספר , חברים חוגים ופעילויות של אחרי הצהריים , בסופי שבוע אנחנו משתדלים לטייל , לנוח , להשלים שעות משפחה .
"מתי סבא וסבתא יבואו אלינו אמא" ? "מתי ניסע לישראל" ?אלה שאלות שאני שומעת כול הזמן .
בשבילנו לטוס לישראל זה פרוייקט נתחיל מזה שלתאומים הקטנים שלנו אין בכלל חברים בישראל , הם נהנים מהדודים מבני הדודים בעיקר בסופי השבוע , מזג האוויר המושלם ( למרות שבדרך כלל חם מדיי בשבילם התרגלו אולי למזג האוויר האפרורי ותמיד יוצא שאנחנו מגיעים בחופש הגדול ) הם עזבו את ישראל בגיל שנתייים והעברית שלהם היא בעיקר עברית הבנה ופחות עברית דיבור (על זה בפוסט אחר ) הבן הצעיר שלנו השכיל לשמור על קשר עם כמה חברים , גם השפה שלו משעשעת למדיי , והבת הגדולה שלנו פשוט נעלמת מהרגע שאנחנו נוחתים עד ההמראה חזרה ופורחת אין מילה אחרת לתאר את זה.
כשמגיעים אלינו אורחים או משפחה אנחנו משתדלים לפנות את הזמן עבורם , לקחת אותם , להחזיר , כי הם נמצאים הרי בטיול ושילמו המון כסף לבקר אותנו , כשאנחנו מגיעים לביקור ,אף אחד לא עוצר לחשוב איזה פרוייקט זה בשבילנו אנשים ממשיכים בשגרת חייהם.
בפעם האחרונה שנסענו לבקר , קרובת משפחה מאוד קרובה הגיעה לראות אותנו יום לפני הטיסה חזרה למרות שהיינו בישראל 3 שבועות .
נוסיף את העובדה שאנחנו יכולים לנסוע רק חופשים מבית הספר , כולם בישראל גם נמצאים בחופשה באותו זמן ולא תמיד בישראל . ככה יוצא שאנחנו תמיד מעדיפים שסבא וסבתא יבואו אלינו , ולנסוע לחופש אמיתי במקום אחר .
אך למרות כול הקשיים הכרוכים בהטסה של כולנו , אנחנו יודעים שהזמן הזה לא יחזור . אז אני לא יודעת אם כן נצליח או לא נצליח לבקר , הפוסט הקצר הזה נכתב בעיקר כדי לאמר שסבתא וסבא סקייפ זה לא אותו דבר .
מתגעגעים מאוד .
