לקפוץ ראש לתוך מים עמוקים

בבוקרו של היום השני כולנו נרגשים בעיקר אני , כול שינוי גורם לי להתנתק משנת לילה עריבה לתוך לילות לבנים ואוקיינוס של מחשבות.

האיש שלי משכים קום , מתלבש ומנשק את כולנו , כול כך שמח שאנחנו שוב משפחה מלוכדת ,עברנו שנתיים לא פשוטות,  לבוש באלגנטיות יוצא לדרכו מברכת אותו שיעלה ויצליח .

ההצלחה שלו היא המפתח לשינוי וההצלחה שלנו .

את הנסיעות הראשונות אל העיר אני עושה בחשמלית שתמיד מגיעה בדיוק בזמן, מפתחו של בית המלון כמעט עד לפתחו של בית הספר.
אמצעי תחבורה נוח ויעיל,עולה עם עגלת התאומים ומתיישבת , הגדולים צמודים אליי.

Tram , אמצעי תחבורה עיקרי בדרזדן. תמיד מגיע בזמן

Tram , אמצעי תחבורה עיקרי בדרזדן. תמיד מגיע בזמן.

האנשים עדיין מנסים לעכל את העובדה שכול הילדים שייכים לאמא אחת . כמעט ולא רואה סביבי ילדים או אמהות  . ללא ספק אני חריגה בנוף .

הדרך יפה , בניינים מרשימים חלקם ישנים ומיוחדים, מדי פעם מבליח נהר האלבה מאחוריהם , כרוז אוטומטי קורא את שמות התחנות בגרמנית . מתרכזת כדי לא לפספס.

סופרת תחנות , ככה הכי קל לי , הנה עברנו את נוישטט , תיכף נעבור את פסל הסוס המוזהב , המוזיאון מימין , נהר האלבה פרוש במלוא הדרו ועוצמתו לפנינו, בית הכנסת הגדול מימין אחרי הגשר , "קפה שושנה" הצמוד למתחם בית הכנסת, מרכז העיר העתיקה והגענו . הנסיעה אורכת 35 דקות לכול כיוון .

היום הראשון בבית הספר הבינלאומי , אנגלית היא השפה העיקרית בו וגרמנית שפת חובה . המתבגרת מתחילה בלי שום חשק כיתה ח' , האמצעי מתחיל כיתה א' פעם נוספת החלטה שחשבנו שתעשה לו טוב , ובדיעבד התגלתה כנכונה. בבית הספר אני מרגישה בנוח עם האנגלית , סופסוף מבינים אותי , המורים חביבים , היועצת מלווה את הילדים ביומם הראשון.

מבקשים ממני להביא נעלי בית לילדים מחר . בכניסה לכיתה חולצים את הנעליים ומכניסים ללוקר , נועלים נעלי בית . זה מוזר לי אבל אוהבת את הרעיון. הפרדה מוחלטת בין עולם החוץ לעולם השקט והנוח של הפנים. חיים בתוך בועה.

איך זה להיות ילדים אילמים ?

בלב כבד אני מכניסה אותם לכיתות . מוחה דמעה מזווית העין שלי , שלא יראו , היה להם כול כך טוב בישראל, חברים , משפחה , סבא , סבתא , דודים , דודות ,שכנים .

מגניבה לכול ילד נשיקה ולב אדום לתיק האוכל , הפתקים האלה ילוו אותם שנה שלמה .

איך זה ללמוד ללכת מחדש ?

יש לי זמן פנוי משעה שמונה וחצי עד 4 אחרי הצהריים שאני צריכה לאסוף אותם , מחליטה לתור ברגל את העיר עם התאומים שיישארו איתי בבית עוד קצת עד שנמצא עבורם מסגרת חינוכית הולמת . מזג האוויר עדיין סביר .

בסמוך לבית הספר שנמצא במרכז העיר העתיקה , יש קניון ענק ALTMARKET GALERY שופע חנויות , מסעדות ובתי קפה הומים אדם .

העיר דרזדן היא אחת הערים המתויירות בגרמניה , עם מעל 3 מיליון מבקרים בשנה , מיקומה סמוך לגבול עם צ'כיה מביא אליה גם תיירים שמבקרים בעיר פראג , חניון ה – ALTMARKET מלא באוטובוסים של תיירים.

אני מתיישבת עם התאומים במשחקייה בקומת הקרקע נותנת להם להוציא אנרגיה , להשתולל . הם נהנים להשתחל לתוך טבעות , לגלוש במגלשה ולשחק בספינת שודדי הים שמוצבת במשחקייה.

לא יודעת גרמנית ונדירים האנשים מסביבי שיודעים אנגלית . מאוחר יותר אדע לזהות אותם.

איך זה לתקשר בשפת הסימנים ?

כול הזמן הזה טרודה במחשבות על הילדים שלי בבית הספר , איך הם מסתדרים ? מה אם הם צמאים ? רוצים לצאת לשירותים ? בודדים ? עצובים ? איך הם מרגישים ?

אחרי ארוחת בוקר באחד מבתי הקפה המצויינים, אני חוזרת למלון , להספיק להכין ארוחת ערב לפי שנוסעת להביא את הילדים הגדולים, עוברת בסופרמרקט הקטן Penny ,שצמוד למלון שלנו מתחילה להתרגל לאריזות , לפירות , למעדנים השונים , מופתעת לטובה מהמחירים.

החדר נקי , ריחני ומסודר ,מגבות גדולות ומפנקות מחכות לנו על המיטות , רצפת חדר האמבטיה מחוממת חלוקי רחצה זוגיים ורכים תלויים במקלחת ההורים ,אח איזה כייף שביקרה כאן החדרנית קודם .

יוצרת שיגרה חדשה והימים עוברים מהר , אנחנו משפחה זרה בארץ זרה , הכול חדש עבורנו , כול יום אני לומדת דבר חדש , מתחילה ללמוד מילים בעזרת המילון שהבאתי איתי , מתייאשת  ומחליטה שיהיה יותר קל ללמוד משפטים מובנים ,כול זמן פנוי כשהתאומים ישנים אני מקדישה לנושא השפה , מבינה שבלי זה אני די אבודה.

הבן האמצעי חוזר עם ספר שהכינו לו בכיתה , בכול דף יש תמונה , ילד שותה , אוכל , עייף ,משחק , שלט של שירותים . הוא הולך עם הספר הזה לכול מקום , מצביע על תמונה לפי מה שהוא רוצה להגיד , אני מרחמת עליו ומתפעלת מיכולת ההישרדות של הקטנצי'ק הזה רק בן 6 וחצי . אלוף .

מחזירה את הילדים , מקשיבה להם בדרך הביתה , מלאים חוויות כרימון .

הימים יעברו, השגרה מבורכת , בערב שיחת הסקייפ הקבועה עם המשפחה, בשבתות אנחנו נוסעים לתור את האזור , מתפעלים שאנחנו גרים בתוך ציור .

עוד מעט אתחיל לנהוג לבד.

הכול יהיה יותר קל , מבטיחה לעצמי , רוצה להאמין.

אשמח לשמוע מכם

תגובות