הבית בHeinrich Zille 2

אוקטובר הגדול הגיע ואנחנו טסים לחתונה של אחי הצעיר, נרגשים .

הטיסה דרך פראג לישראל היתה מהירה , צוות דיילים חביב , שדה תעופה קטן , החנינו את הרכב שלנו בחנייה לטווח ארוך . נגיע לכאן גם בעתיד , את כול הטיסות שלנו נעשה מכאן ולא מברלין , קרוב יותר ונוח

החתונה היתה מעולה , הזדמנות לפגוש את כול המשפחה ואף המשפחה המורחבת ההורים שלי קורנים מנחת , אמא שלי כול כך יפה ואלגנטית , אבא שלי תמיד נרגש .מחזיק חזק את הבן הקטן שלי קשור אליו בעבותות נפש , אני רואה כמה קשה לו.

אחי וגיסתי כמו מקצוענים אמיתיים חרכו את הרחבה בריקוד מדהים

ניכר ששני אלה התאמנו שעות רבות …

איך אוכל להתעלם מהפרט הקטן שפרצו לנו לבית בידיעה שנפזז ונרקוד על שולחנות ? כנראה מידע מוקדם אפשר לפורצים להגיע בדיוק כשעזבנו . אף אחד לא שמע ואף אחד לא ראה .למזלנו לקחתי את הדרכונים בתיק שלי , אבל עדיין הצליחו לגנוב דברים יקרי ערך , בינהם האייפד החדש שקיבלתי מתנה מהאיש שלי שיהיה לי לתעד את מסענו . מכעיס . אבל פרופורציות מזכירה לעצמי שיהיה ברכוש ולא בבריאות .

לא הספקנו להיות הרבה זמן מחוץ לישראל וכבר צריך לחזור .השבוע הזה הטעין לנו את המצברים . ואנחנו מוכנים לחזור לחיים האחרים שלנו , לאלה שהתחלנו מחדש .

המטרה כרגע היא מציאת בית שישרת את כול הצרכים שלנו , אני מופקדת על המשימה .

מתחילים חודש חדש . אחרי חודשיים שהתאומים נמצאים איתי בבית , העירייה אישרה ונפתחת כיתה נוספת בבית חב"ד והם מתחילים את יומם הראשון בגן . אחרי תקופה ארוכה איתי בבית , הפרידה לא הולכת להיות קלה .

את פניהם מקבלת גננת שנשכרה במיוחד לפתיחת הכיתה השנייה – אישה מדהימה יאנה שמה, גם הפעם , אנשים טובים באמצע הדרך.

לא יכולנו לייחל לדמות מדהימה , אמהית , סבלנית ואכפתית ממנה. כמה אפשר ללמוד מסבר פניו של אדם .

"גן ישראל" , זה השם של הגן שלנו הוא קטן אינטימי ומשפחתי 5 ילדים בסך הכול , מתוכם 4 ישראלים זה הישג אדיר בקהילה פצפונת כזאת  80% ילדים ישראלים בגן קטן שכוח אל בדרזדן גרמניה , על כול הקונוטציות המשתמעות מכך.

השתלבותם של התאומים בגן היא ההוכחה שילדים מבינים הכול גם בלי שפה מדוברת

חום , אהבה , חיבוק ליטוף ומילה טובה . דרושים על מנת לאקלם ילד למסגרת אחרת.

והגורים הקטנים שלי רק בני שנתיים , עוד מעט יתחילו להבין רוסית , גרמנית ועברית .

הם מתרגלים לאכול ארוחת בוקר אחרת ,בבוקר דייסה מחממת , בצהריים מרק חם חובה , פירות וירקות טריים חתוכים .אנחנו מרגילים אותם לחלוץ נעליים בכניסה וללבוש בגדי גן ונעלי בית . כול אחד מהילדים מקבל מיטה , קולב עם שם , בחדר הרחצה כוס עם מברשת שיניים ומשחה .

סדר היום שלי מתחיל להיות מובנה, כול הילדים במסגרות חינוכיות ואני מתפנה לפרוייקט הגדול

מציאת בית

אז איך אפשר להתחיל לחפש בית בלי לדעת גרמנית ?

משרדי החברה משדכים ביני לבין גברת לאונור , היא עובדת בחברתEnter Dresden חברה שמתמחה במציאת פתרונות לאנשי רילוקיישן והוקמה על ידי אישה חרוצה שהגיעה לדרזדן לפני 20 שנה .

אנחנו קובעות להיפגש בבית קפה קטן ברדאבויל , אני מגיעה ראשונה ומתיישבת בשולחן שצופה אל הכניסה , כעבור מספר דקות אל רחבת בית הקפה נכנסת מכונית מרסדס קטנה מתוכה יוצאת בחורה אנרגטית , שיער קצר , משקפיים, חליפה מחויטת אוחזת תיק עור גדול בידה האחת ומכשיר סלולארי באחרת .

הקפה בגרמניה מזעזע ודלוח, לפחות בעיניי אבל העוגות , אוי העוגות רק על זה אפשר לדבר ימים שלמים . אני נותנת לגברת לאונור לבחור ולהזמין לי עוגת פירות יער טריים בציפוי שוקולד , ומזמינה תה , זה יותר נסבל.

אחרי שעה קלה אני יודעת את קורותיה , היא יודעת את קורותיי וכבר ברור לי שיש ביננו כימיה מיידית ואנרגיות מדהימות .אני לומדת שהיא ספרדייה במקור , שהגיעה לגרמניה בעקבות הלב לפני 20 שנה ונשארה . היא אימצה שתי בנות מה שמזכה אותה מיידית בתואר אצילת נפש בעיניי. בנוסף היא עוסקת גם בתרגום שפות היא יודעת ספרדית , גרמנית, אנגלית, צרפתית , איטלקית כול אלה על בוריין – כבוד .

אני עדיין נאבקת עם שני משפטים וחצי בגרמנית עילגת .

מתוך תיק העור המהודר שלה היא מוציאה קלסר גדול , רושמת את דרישותיי לבית מה חשוב לי ועל מה אני מוכנה להתפשר . אנחנו מקשקשות עוד שעה ארוכה , על דה והא , שיחת חולין מאוד מעניינת .אחרי פגישה מאוד אנרגטית פורה ומעניינת , אנחנו פונות לדרכנו , לאונור תעבד את המידע , תבדוק את ההיצע ואנחנו קובעות להיפגש שוב . בשבוע הבא.

האיש שלי נתן לי יד רחבה בעניין הזה , אני מודעת לתקציב שלנו ומנסה לעמוד בו ללא חריגות.

הימים שלי מתרווחים , יש לי המון זמן פנוי , לא ידעתי כמה עילאית היא תחושת החופש .

אני מגלה את הסביבה היותר מרוחקת , מגלה שבסביבת המלון שלנו שנמצא בין כרמים ושטחים חקלאיים אנשים פרטיים מוכרים את התוצרת שלהם בשיטה שגורמת לי להתפעלות , הם מניחים שולחן בכניסה לבית שלהם , עליו פרוסה התוצרת לפי העונה או גידולי החממה שלהם עגבניות , זוקיני, כרובית , תפוחי עץ הכול אורגני התוצרת כבר מוכנה במשקל של קילו , בסלסילות קטנות , ועל יד כול דבר מצויין המחיר , את הכסף צריך להכניס לתיבת הדואר , אני בוחרת את מה שאני רוצה ומכניסה את הכסף במדוייק לתיבה . ככה פשוט בלי אף אחד בסביבה ,לא ייאמן אני חושבת לעצמי ,האם זה היה עובד גם בישראל?

מחליטה להעשיר את הידע התרבותי שלי ולגלות את העיר הדרך הטובה היא להחנות את הרכב ופשוט ללכת קילומטרים ארוכים לאורך גדת נהר האלבה , מטיילת במוזיאונים בבוקר (שרובם חינם ) נפגשת עם חברת רילוקיישן ישראלית לקניות , מצטיידת לחורף הממשמש ובא , אף פריט חורפי שהבאנו איתנו לא יעמוד בסטנדרטים של החורף הגרמני . מתחילה להכיר חנויות , מציידת את כול הילדים בחליפות סקי , נעלי שלג וגופיות תרמיות , לא חוסכת בעניין הזה קיבלתי הנחיות מה לקנות ממכרה ישראלית שהכרנו שמתגוררת כאן כבר כמה שנים .

לפעמים אני עושה אתנחתא ונפגשת עם אשת הרב לקפה משובח במטבח ביתה המקסים כשאני לוקחת את הקטנים לגן.

אז מה אנחנו מחפשים?

ארבעה חדרי שינה מרווחים, שתי מקלחות ולפחות שני שירותים , ומטבח – מטבח ? כן , זאת דרישה מוזרה אומנם אבל בגרמניה הבתים מגיעים ללא מטבח , כשעוברים דירה לוקחים את המטבח מוזר כמו שזה נשמע , לא האמנתי למשמע אוזניי אבל בעיניי הגרמנים זה הגיוני , בנוסף חשוב לנו שתהיה גינה מסודרת או מרפסת ( כול בית צריך מרפסת לא?) ,חנייה צמודה והמיקום חייב להיות במרחק נסיעה קצרה מבית הספר הבינלאומי ומרחק זהה מגן חב"ד . אני מעדיפה שזה יהיה ברחוב שקט ולא סואן אבל שיהיה קרוב לקו התחבורה העירונית .  מבקשת שיהיה קרוב גם לחנויות ולשטח ציבורי ירוק .

השבועיים הבאים מתמלאים בביקורי בתים , לאונור ואני נפגשות בשעות הבוקר בעיקר , לתה סביר ועוגות משגעות ולאט לאט אחרי שאני פוסלת דירות ובתים מדהימים מסיבות כאלה ואחרות , אני נשארת עם דירה אחת שמוצאת חן בעיניי .

הדירה הזאת עונה על 90% מהדרישות שלנו . נמצאת באזור שנקראwasaplatz

אנחנו נפגשות עם נוח , בעל הבית שלמעשה הוא בעל הבית של כול הבניין . בחור צעיר ונמרץ עם מכונית ספורט מפוארת וכמובן חליפה עניבה וכול הגינונים הנלווים.

כיוון שהאיש שלי בעבודה ולא יכול להתפנות , אני מצלמת תמונות של הדירה , שואלת אם ניתן לסדר את הליקויים שנראים לעין ומבטיחה לחזור אחרי התייעצות עם האיש שלי , בערב במלון אני מראה לו את מה שצילמתי ולוקחת אותו לסיור ברחוב , באזור מראה לו את המיקום מבחוץ והוא מאשר – הדירה מוצאת חן בעיניו – בינגו !

הבית ברחוב Heinrich Zille Dresden

הדירה הענקית הזאת משתרעת על שטח של כ 200 מטר  על פני כול הקומה השלישית ,ללא מעלית אומנם , אבל עונה לכול הדרישות שלנו . היא ממוקמת בבניין בן 100 שנים ,בעבר שימשה כחדרי משרדים ולכן יש בה מטבח מרווח ואף מזווה ( לא בדרישות אבל תמיד טוב שיש )  , החדרים מאוד גדולים ומרווחים , יחידת ההורים משתרעת על פני 40 מטר. חדר הרחצה גדול ובפינתו ג'קוזי ענק ומרווח . אנחנו מקבלים זכות למחסן ולשתי חניות .

פלוס נוסף הוא הקירבה לגן החיות המרכזי של דרזדן שנמצא במרחק הליכה אנחנו נבלה שם שעות רבות עם מנוי משפחתי.

גן החיות בדרזדן , שעות של הנאה לכול המשפחה

http://www.zoo-dresden.de

 הדירה קרובה גם לגן ציבורי גדול ה Großer Garten

Grosser Garden Dresden

מרחבים של מדשאות , מזרקה ונהר שחוצה את הגן , באמצע הגן יש מסעדה ופינת משחקים לילדים , נבלה כאן שעות ארוכות בקיף בטיולי אופניים , אכילת גלידה משגעת והרבה ציפ'ס ובירה .

הדירה נמצאת במרחק סביר מגן חב"ד ,  קו החשמלית חוצה את הרחוב המקביל ובמרחק הליכה קצרה יש חנויות , קצביה , מאפיה , ירקנים, בתי מרקחת, בנקים, דואר ,מסעדה סינית מצוינת , דוכן שווארמה תורכית מראה שכיח בגרמניה, סופרמרקטים וסופרפארם  וחנות כלי בית גדולה , אז ככה שהמיקום שלה מעולה בשבילי , גם בימים שלא יהיה לי רכב אני אסתדר מצויין .

הרחוב הראשי

wasaplatz

מה שנשאר זה לחתום חוזה , להפקיד ערבון ולהעביר את הכתובת למשרדי חברת ההובלות הימית כדי שהקונטיינר שלנו יגיע .

מתחילים להרגיש שנגמרה תקופת הטיול וההרפתקה האמיתית מתחילה .

אשמח לשמוע מכם

תגובות