חנוכייה לנצח

חנוכייה לנצח,

דצמבר 2012 ,נהר האלבה בדרזדן היה קפוא.
בימי שבת מתקיים שוק פשפשים גדול ,גם במינוס 18 מעלות השוק מתקיים כסדרו.

כלום לא עוצר את הגרמנים.
אנחנו צועדים בשלג, בין השולחנות , כלים ישנים, סמלים, עתיקות, מזכרות, מזחלות שלג.
קור אימים חודר לעצמות.
גם לרוכלים קר והם מתחילים לקפל את הבסטות.

ואז אני רואה אותה. עומדת מבויישת, בודדה בין מנורות חג המולד ושאר העתיקות.
חנוכיית נחושת כבדה.

כמה כסף שואלת את המוכר ? הוא מסתכל עליי, יודע שאני יהודיה.
40€ הוא עונה. זאת ממלחמת העולם השנייה.

אני מתרחקת ממנו, מתייעצת עם האיש שלי. הלב שלי לא נותן לי להשאיר אותה שם.
חוזרת אליו הוא כבר קיפל את השולחן.  היא נותרה עומדת, תיכף יכניס אותה גם וילך לדרכו.

מורידה את הכפפה, מכניסה יד לכיס.  בדיוק 40€ יש לי בכיס. משלמת.

הרוכל עוטף בנייר חום ומגיש לי אותה.
אני מרגישה הקלה.  לוקחת את החנוכיה הזאת איתי.  לתת לה בית יהודי חם.  לזכות את נפש היהודים שפעם דלקה בביתם.

לוקחת את החנוכייה לבית חב"ד,  יש לה 8 קנים אבל אין שמש, לא בטוחה שהיא כשרה. רבי שניאור ,איש יקר ,מאשר , – החנוכייה כשרה !.
פעם היו מדליקים אותה עם שמש בנפרד.

רצה ישר לחפש בגוגל, "חנוכיות מתקופת השואה"
והנה היא – תמונה בווארשה  ,יהודים עם טלאי צהוב מקיימים את הדלקת הנרות.

לוקחים אותה הביתה , ממרקים אותה , מחזירים לה את הכבוד הראוי לה .

ברוך השם שזיכנו להדליק נר של חנוכה ולהביא את החנוכייה הזאת אל בית יהודי.

חג חנוכה שמח.
דורית

החנוכיה שניקנתה בשוק יש שניה של דרזדן זוכה לכבוד הראוי עם נר שלישי של חנוכה

אשמח לשמוע מכם

תגובות